יוצאים לדרך

"כשיוצאים, מגיעים למקומות מופלאים"... ד"ר סוס אמר זאת לפני.
ואכן יציאה לטיול ארוך היא אתגר. לדעתי כאשר אומרים "לצאת" מתכוונים גם "לחזור". באקט היציאה יש משהו שמבשר גם על חזרה. יצא לדרך, יצא מהשגרה, יצא מהקופסה, יצא מהבית, יצא מהדעת, יצא מהכלים, יצא לאור, יצא מגידרו... ועוד.. אז אני יוצאת. יוצאת עם החבר/בעל/שותף הקבוע שלי.

יוצאת לראות צבע, צורה וקומפוזיציה – אחרים (אם להשתמש במושגים מעולם הגרפיקה והיצירה שלי).

כמו בכל טיול טוב, את פעולת ה"איתחול" אנחנו עושים בהקשבה להרצאה במטייל בצפיפות ובדוחק עם הרבה צעירים נוספים. אני כבר מזמן קלטתי שאני במערב אבל ליבי במזרח הרחוק. יש משהו באנרגיה של המזרח, בשוני, בצבעים, בנראות, באוכל...בהכל.

הפעם החלטנו שאת הטיול בויאטנם ועוד קצת קמבודיה נעשה באופן עצמאי ונהיה קשובים לרחשי מזג האוויר ורחשי הלב בזמן אמת.

קבענו עוגנים ולמדנו את המסלול מכל מי שרק אפשר. מקבוצות ווטסאפ מייגעות וחופרות, קבוצות פייסבוק ומחברים.

וזהו, יצאנו לדרך, טיסה לבנגקוק ומשם להאנוי.

איתנו במטוס היו המון פרצופים מוכרים, כמו התאילנדים משבילי המושב, פיליפינים שאנחנו מוכירים להם תודה על טיפול מסור בהורינו וכד'...